חוק צער בעליי חיים (הגנה על בעלי חיים) - התשנ"ד , 1994

 אדם כי ירע לאדם וקרבו השניים למשפט. אדם כי ירע לחיים שאינם אדם, מי יגאל לאלה?  ישב המחוקק וכתב בספר לאמור:

 "לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי."

השופט מישאל חשין

בית המשפט העליון

חוק צער בעלי חיים בא למנוע גרימת סבל מיותר לבעלי חיים. ביסודו של החוק מונחת קביעה ערכית נורמטיבית: גרימת כאב או סבל לבעל חיים היא עניין רע. קביעה זו מבוססת על ההכרה בכך שכמו האדם גם בעל חיים מסוגל לחוש כאב, מסוגל לסבול, וכמו לאדם גם לבעל חיים שאיפה טבעית להמנע מכאב ומסבל.

א. איסורי החוק 

  חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) קובע את  איסורים המפורשים הבאים:

1.     איסור התעללות בבעל חיים, התאכזרות אליו או עינויו.

2.     איסור שיסוי בעל חיים אחד באחר.

3.     איסור ארגון תחרות קרבות בין בעלי חיים.

4.  איסור העבדת בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד, או העבדתו עד אפיסת כחות.

5.     איסור חיתוך ברקמה חיה של בעל חיים למטרות נוי.

6.   איסור המתת בעל חיים בסטריכנין או ברעל אחר שהודיע עליו המנהל.

ב. מתקנים מוגנים

החוק קובע הגדרה של "מתקן מוגן", אשר אליו ניתן להעביר בעל חיים פגוע שאינו מקבל טיפול ראוי, לשם שיקומו. מתקן מוגן פועל לפי נוהל הכרה והפעלה של מתקן מוגן. היום פועלים מספר מתקנים מוגנים מאושרים המיועדים לבעלי חיים שונים.

ג. תקנות

סעיף 19 לחוק מנחה את שר החקלאות להתקין תקנות לעניינים אחדים. בנושאים אחדים הושלמה הכנת התקנות:

1. תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים

התקנות קובעות דרישה להיתר לעריכת תערוכות, הצגות ותחרויות,  אשר בו יקבעו תנאים לשם מניעת סבל מבעלי החיים.

2. הלעטת אווזים

התקנות קובעות את הקפאת הענף, וכן תנאים וכללים לתהליך הפיטום, משכו ומימדיו.

3. אופן המתת בעלי חיים

(התקנות נמצאו בשלב אישור סופי)

התקנות קובעות כללים מחייבים לעניין המתת בעל חיים, מגדירות אופני המתה מאושרים לסוגים השונים של בעלי החיים, ואוסרות להמית בעל חיים אלא באופן המתה מאושר.

4. הובלת בעלי חיים

(התקנות נמצאו בשלב אישור סופי)

מסדירות את תנאי ההובלה של  בעלי חיים מסוגים שונים, לרבות הגבלות על משך ההובלה, וקביעת תנאי מינימום של צפיפות ומימדי כלובים.

5. החזקת בעלי חיים

(התקנות נמצאו בשלב עיבוד משפטי)

התקנות מכילות פרקים אחדים: פרק כללי ובו הוראות כלליות כדוגמת חובת מתן טיפול רפואי או איסור נטישה, פרק העוסק בתנאי החזקת בעלי חיים בחנויות לחיות מחמד, ופרק העוסק בהחזקת כלבים וחתולים במכלאות.

6. אילוף בעלי חיים

(תקנות בהכנה)

ג. נהלים

    נוהל החזקת בעלי חיים  

     נוהל טיפול חתולים הגורמים למטרד

    נוהל מסירת קופים ממוסד ניסויים למתקן שיקום

ד. פסיקה

ישנן פסיקות חשובות, החל בבית משפט השלום ועד לפסיקות בית המשפט העליון ובג"צ. אולי החשוב מפסקי הדין שנתנו בחוק הגנת בעלי חיים הוא פסיקת בית המשפט העליון בעניין מופע קרב בין אדם לתנין בחמת גדר, בפסק דין זה, שניתן בערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי, קבע בית המשפט שלושה יסודות היוצרים את עבירת ההתעללות בבעל חיים

א.    מודעות לטיב המעשה. אין הכרח שהמענה יתכוון לענות את בעל החיים אלא די בכך שהוא מודע למעשה שעשה. ההכרעה תיפול על פי מבחן משפטי אובייקטיבי של הצופה מן הצד.

ב.     סבלה של החיה; קיומו של כאב או סבל. לעניין זה קבע בית המשפט העליון כי אין סולם לסבל, אלא די בכאב או סבל - לוא דוקא בדרגה גבוהה במיוחד - כדי לייצר את היסוד הזה. בית המשפט קובע עוד כי הסבל לבעל החיים יתכן שיהיה פיזי ויתכן שיהיה נפשי.

ג.      העדר צידוק למעשה. רק גרימת סבל בלתי מוצדקת ושלא לצורך תעשה את התעללות, ההתאכזרות או עינוי. לעניין זה קבע בית המשפט כי תכלית מסחרית גרידא למטרת בידור אינה תכלית ראויה ואינה מהווה צידוק למעשה.

קביעה זאת הניחה את היסוד לפרשנות המעשית של סעיף 2 בחוק, שהוא לב לבו של חוק הגנת בעלי חיים.

ד. נאמני בעלי חיים

נאמני בעלי חיים ממונים על ידי השר לאיכות הסביבה. הם מסייעים באכיפת החוק על ידי הגשת תלונות כנגד מי שלכאורה עבר לנגד עיניהם עבירה. הם ממלאים תפקיד חשוב כשגרירים של רצון טוב.

ה. הקרן למען בעלי חיים

פועלת במסגרת המשרד לאיכות הסביבה ותומכת בקידום מטרות החוק.

ו. גורמים שאליהם ניתן לפנות

במקרה של התעללות בבעל חיים, או בעל חיים במצוקה, יש לפנות כלהלן:

1.     הרופא הוטרינר של הרשות המקומית  (ישירות לשירות הוטרינרי או דרך המוקד העירוני)

2.     תחנת המשטרה הקרובה, לצורך הגשת תלונה לפי הסעיף המתאים בחוק.

3.     אל הגורמים הבאים: